פסק-דין בתיק ת"א 15419-07

לפני תובענה שעניינה נזק למחפרון.

רקע כללי ועובדות מוסכמות -

1. התובע, מר אשל יואל (להלן: " אשל") הינו בעליו של מחפר זחלי הידראולי (להלן: " המחפרון"). מטעם אשל הפעיל את המחפרון מעת לעת מר חסן ג'בארין (להלן: " ג'בארין").
2. הנתבעת 1, נמל חיפה בע"מ (להלן: " הנמל") נדרשת מעת לעת להסתייע בכלים הנדסיים לצורך העברה של מטענים בבטן האוניות. הנמל התקשר עם צד ג' מסוים, אשר התקשר עם הנתבעת מס' 2, אמקו ים בע"מ (להלן: " אמקו") כקבלן משנה לצורך ביצוע עבודות שינוע המטענים כמתואר מעלה. הנתבע מס' 3, מר חגי לחמני  (להלן: " לחמני") היה במועדים הרלבנטים עובד של אמקו.
3. אין חולק כי ביום 19/1/07 התבקש אשל להעמיד את המחפרון לרשות הנמל על מנת לבצע עבודות שינוע של חומר דמוי אבקה (דגן טחון, להלן: " הדגן") בבטן האוניה "דורותיאה" אשר עגנה בנמל (להלן: " האוניה"). העבודות החלו בבוקרו של היום אך במהלך ביצוע העבודות חדל המחפרון מביצוען בשל שהדגן חדר למנוע וגרם להשבתתו.
4. עוד מוסכם כי את המחפרון הורידו אל האוניה באמצעות מנוף אליו רתמו את המחפרון.

טענות הצדדים -

5. אשל טוען כי המנוע של המחפרון ניזוק עקב חדירת אבק הדגן ובנוסף, כי נגרמו למחפרון נזקים בעת ההורדה אל האוניה באמצעות המנוף. לשיטתו, שלושת הנתבעים, ביחד ולחוד, אחראים לנזקים אשר מוערכים על ידו בסכומיו בסכומים הבאים (בקירוב): עלות תיקון המנוע - 77,000 ש"ח; שכ"ט שמאי - 2,400 ש"ח; אובדן ימי עבודה במהלך התקופה בה תוקן המחפרון - 28,000 ש"ח.
6. הנמל טוען כי אין להשית עליו כל אחריות בגין הנזק שנגרם למחפרון, ככל שנגרם, שכן אמקו היתה אמורה לדאוג לשינוע החומר באמצעות קבלני המשנה - ולכן כל נזק שנגרם לקבלני המשנה הינו באחריותה של אמקו ואינו קשור לפעילות של עובדי הנמל.
7. אמקו ולחמני טוענים כי שירותיו של אשל לא נתבקשו על ידי אמקו, אלא  - אולי - על ידי חברה אחרת - ומכאן שאין לייחס להם כל אחריות.
8. שלושת הנתבעים טוענים בנוסף לרשלנות תורמת מכרעת של ג'בארין עצמו ומכחשים את ראשי הנזק הנטענים ואת שיעורם.

מסכת הראיות -

9. לפני העידו מר סמניה איברהים חרובי, מכונאי ציוד מכאני הנדסי, שבדק את המחפרון ושיפץ אותו (להלן: " חרובי", לגבי תצהירו ת/1); מר נועם הורוביץ, שמאי אשר הכין מטעם התביעה חוות דעת לגבי המחפרון מיום 27/2/07 ( ת/2, להלן: " הורוביץ"); מר עלי עלי אשר אף הוא מפעיל ציוד מכאני כבד והעניק שירותים לנמל במועדים שונים (להלן: " עלי"); אשל (לגבי תצהירו ת/3); ג'בארין (לגבי תצהירו ת/4); לחמני (לגבי תצהירו נ/1); מר יוסף בן חיים, מנהל עבודה בנמל (להלן: " בן חיים", לגבי תצהירו נ/2) ומר מרדכי בן אבי, אשר הגיש חוות דעת לגבי המחפרון מטעם ההגנה  מיום 22/12/08 ( נ/3 , להלן: " בן אבי").

דיון והכרעה -

10. לאחר בחינת התשתית העובדתית ושקילת טענות הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה, וזאת מחמת הנימוקים שיפורטו להלן.

הנזק הנטען למחפרון בשלב הורדתו אל בטן האוניה -

11. נתחיל ברכיב הפשוט יותר. בהיבט זה טוען ג'בארין כי כאשר הגיע המחפרון אל הרציף שבסמוך למקום עגינתה של האוניה, עובדי הנמל חיברו את המחפרון למנוף באמצעות רתמות והורידו את המחפרון לבטן האוניה. לגבי עובדות אלו אין מחלוקת. ממשיך ומצהיר ג'בארין כי במהלך הורדת המחפרון הוא הבחין שנגרם לו נזק כתוצאה מקשירתו ופירט כי המדובר בהתעקמות של הדלת והקבינה, וכדבריו - "כשהבאגר היה עדיין באוויר ראיתי שנגרם נזק לקבינה ושהדלת עם הקבינה התעקמו" (סעיף 6 לתצהירו). עוד טוען ג'בארין כי הוא הודיע מיידית ללחמני לגבי הנזק וזה האחרון הרגיע אותו ומסר שלא ידאג כיוון שיש ביטוח (עמ' 28 שורה 21).
12. לחמני מאשר כי בעת ההרמה נגרם נזק למחפרון (סעיף 27 לתצהירו - ומכתבו נספח ו').
13. הנמל טוען כי מר שמעון עמר, הסדרן הראשי, הסביר שהמחפרון היה חלוד וכי היו לו חורים בקורות. מר עמר לא זומן למתן עדות.